העליון נגד הפרקליטות: מנעה שידור קלטת מחקירה בה השוטרים מאיימים על חשוד ברצח
השופט אליקים רובינשטיין אישר את שידור הקלטות וכתב: “מצבור ניבולי הפה הדהים אותי”
מאת תומר זרחין ועפרה אידלמן
ביקורת חריפה של בית המשפט העליון על התנהלות המשטרה בחקירת רון תורג’מן, שהואשם יחד עם שניים מחבריו בהריגת הנער צחי באשה. בית המשפט העליון התיר בסוף השבוע, לבקשת תורג’מן וחברת החדשות של ערוץ 2, לשדר את קלטות החקירה של תורג’מן במשטרה. בקלטות נשמעים חוקרי היחידה המרכזית של מחוז המרכז, פקד ענת קצב ורס”מ רמי אלבז, כשהם מאיימים על תורג’מן ומקללים אותו.
“אתה ילד מחורבן עם ראש בקיר”, “פישר קטן”, “אתה מתנהג כמו אגואיסט”, “זכות השתיקה שווה לזין”, “כשאנחנו ניפגש אתה תבכה דמעות דם”, היו רק חלק מהביטויים שהוטחו בתורג’מן בחקירה. הפרקליטות, שאמורה לשמור על האינטרס הציבורי, לא חסכה מאמץ בבית המשפט המחוזי ובעליון כדי שאזרחי ישראל לא יצפו בקלטת, אולם מאמציה נכשלו.
שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין קבע בסוף השבוע כי “גם בלא ללקות באיסטניסטיות יתרה, דרך זו אינה מתקבלת על הדעת, וראויה לביקורת הכוללת גם את הפרהסיה הציבורית, לרבות פרסום בתקשורת. מדובר במונחים בסיסיים של כבוד האדם, גם אם הוא חשוד בעבירה קשה. מצבור ניבול הפה הדהים אותי”.
יצוין כי קצב נחשבת לקצינה מוערכת בימ”ר מרכז. לאחר האירוע היא זומנה לשיחת הבהרה בה נאמר לה כי התנהגות מסוג זה אינה מקובלת וכי אסור שתחזור.
נגד תורג’מן ושניים מחבריו הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב באוגוסט 2007 כתב אישום, לפיו הרגו את באשה בדקירות סכין בליל ה-29 ביולי 2007 בראשון לציון. בנוסף יוחסה להם גרימת חבלות חמורות לשני קטינים נוספים באותו אירוע.
תורג’מן נחקר שלוש פעמים. בשתי החקירות הראשונות הוא הודה בדקירת באשה, ובשלישית הסתייג מהדברים. במהלך המשפט, בפני השופט מודריק מבית המשפט המחוזי בתל אביב, העלה תורג’מן טענות ביחס לקבילות שתי חקירותיו הראשונות במשטרה והתקיים “משפט זוטא” (הליך בו נבחנת קבילותה של הודאה).
בחודש מארס בשנה שעברה הגישה חברת החדשות של ערוץ 2 בקשה להתיר את פרסומם של קטעים מתוך חקירתו של תורג’מן. מודריק התיר את השידור, רק לאחר שהכריע במשפט הזוטא בדצמבר בשנה שעברה. באפריל האחרון הוצג בביהמ”ש המחוזי בתל אביב הסדר טיעון כולל, במסגרתו הודו הנאשמים, בהם תורג’מן, בעובדות כתב אישום מתוקן. תורג’מן ונאשם נוסף הורשעו בהריגה. הצדדים הסכימו שעל תורג’מן יוטלו עשר שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בסך 50 אלף שקלים למשפחתו של באשה.
למרות שהסדר טיעון הוצג לבית המשפט המחוזי, המשיכה המדינה לדבוק באיסור הפרסום וטענה שהמועד הראוי להתרת פרסום הקלטות הוא בסיום המשפט כולו, לאחר מתן גזר הדין בעניינם של כל המעורבים בפרשה. ברמה העקרונית טענה הפרקליטות שאיסור הפרסום נועד למנוע פגיעה בפרטיות הנחקרים, להגן על תקינות ההליך השיפוטי, לשמור על אמון הציבור במערכת, ולהבטיח נכונותם של עדים להיחקר במשטרה בחקירה מתועדת.
מנגד, טען תורג’מן, באמצעות עורך דינו אבי אודיז, כי לו ולבני משפחתו יש אינטרס אישי ממשי בפרסום הקלטות של חקירתו, שכן בכל הפרסומים בתקשורת, לא היה זכר לאשר התרחש במהלך חקירתו.
בסוף השבוע קבעה שופטת העליון אילה פרוקצ’יה, שיש להתיר את הפרסום, למרות שטרם נגזר דינו של תורג’מן. פרוקצ’יה ציינה את חשיבותו של עקרון פומביות הדיון בקידום תכלית השקיפות, בהגברת הבקרה הציבורית על התנהלות מערכות השלטון, ובהרתעה שהוא יוצר מפני הפרות כללי הפעולה המשטרתית. השופט רובינשטיין הוסיף, כי “באתי לכלל מסקנה שאין מנוס מאותו ‘אור השמש המטהר’, ואולי יהא בפרסום כדי לסייע שלא להגיע לכגון דא בחקירות עתיד”.
כל הזכויות שמורות ,”הארץ” ©